חקר תכלית החיים בראי חוכמת הקבלה
השאלה "מה באתי לעשות פה?" מהדהדת בליבו של כל אדם בשלב מסוים בחייו. לעיתים היא מופיעה ברגעי משבר, ולעיתים דווקא בעתות של שמחה ושלמות. חוכמת הקבלה המהווה תשתית עמוקה להסתכלות על תכלית הבריאה והאדם, מציעה תשובות מרתקות ורב-שכבתיות לשאלה זו.
שורש השאלה – תכלית הבריאה
על פי חוכמת הקבלה תכלית הבריאה כולה היא להוביל את האדם למצב של דבקות בבורא. ספר הזוהר וחכמי הקבלה כדוגמת האר"י והרב יהודה אשלג מסבירים כי הבריאה כולה נבראה מתוך רצון להיטיב לנבראים. כלומר, הבורא שהוא מקור הטוב והשלמות ברא את העולם מתוך רצון לחלוק את טובו עם יצוריו.
עם זאת כדי שהאדם יוכל להרגיש את הטוב בשלמותו עליו לעבור תהליך של עבודה/תיקון פנימי. תהליך זה מבוסס על הפיכת הרצון לקבל (אגואיזם) לרצון להשפיע (אלטרואיזם) וזאת באמצעות חיבור לעקרונות רוחניים ומעבר מעבודה למען האני בלבד לעבודה למען הכלל.
מבנה הנפש ותפקיד האדם בעולם
חוכמת הקבלה רואה את האדם כישות מורכבת המורכבת מרצונות גשמיים ורוחניים. הרצונות הגשמיים כמו מזונות, מין, משפחה, כסף ורכוש, כבוד ומושכלות, נועדו לספק את צרכי האדם בעולם הזה בעוד הרצונות הרוחניים נועדו להוביל אותו להתעלות מעבר לחומר לרמה תודעתית גבוה ושם יוכל האדם לגלות את שהיה נסתר ממנו ע"י למצוא את החיבור לאור הבורא.
במסגרת זו האדם נדרש לשאול את עצמו שאלות עמוקות על מהות חייו "האם אני פועל מתוך רצון לקבל לעצמי בלבד או מתוך רצון להתחבר לסובב אותי אנשים, טבע ? הקבלה מלמדת כי תפקידו של האדם הוא לברר את רצונותיו, לזקק אותם, ולפעול בהתאם לכוונה רוחנית של תיקון עצמי ותיקון העולם.
הבחירה החופשית בתהליך התיקון
אחד היסודות המרכזיים בקבלה הוא עקרון הבחירה החופשית. אף על פי שהאדם נולד עם רצון טבעי לקבל לעצמו, יש לו את היכולת לבחור לשנות את דרכיו ולהשתמש ברצונו בצורה שתורמת לכלל. הבחירה אינה קלה, שכן היא דורשת מאבק פנימי בין נטיית האגו לבין הרצון להתחבר לאחרים ולבורא.
הקבלה מלמדת כי כל אתגר, כאב או קושי שחווה האדם נועדו לעזור לו לגלות היכן עליו לעבוד בתהליך התיקון. במילים אחרות, המציאות הגשמית משמשת מראה לנפש האדם, המראה לו את המקומות שבהם עליו להתפתח.
תפקיד האדם כחלק מהמערכת הכללית
בראייה הקבלית, האדם אינו יחיד בפני עצמו, אלא חלק ממערכת כוללת של נשמות, המתקשרות זו עם זו אף על פי שמרבית האנושות אינה מרגישה זאת. התהליך הרוחני של כל אדם משפיע על כלל המערכת. לפיכך, כשאדם מתקן את עצמו, הוא תורם לתיקון העולם כולו.
הרב אשלג, בעל "פירוש הסולם" על ספר הזוהר, מדגיש כי הדור שלנו הוא דור של חיבור ותיקון קולקטיבי. המשימה של האדם אינה רק להיגאל ברמה האישית, אלא להפוך לחלק מתהליך רחב של איחוד בין הנשמות וחיבור למקור האור כנאמר "כאיש אחד ובלב אחד".
הרבי מליובאוויטש אף הגדיל ואמר שכאשר נחוש כך מחוברים, יתגלה מיד המשיח ולמעשה כאשר אנו מחוברים אנו כבר יכולים לחוש את הגאולה בחושים ממש.
חיים של משמעות ותכלית
לסיכום, השאלה "מה באתי לעשות פה?" נענית על ידי חוכמת הקבלה בתשובה עמוקה ורחבת היקף: האדם בא לעולם כדי להתעלות מעל הטבע האגואיסטי שלו, להתחבר לבורא, ולהשפיע טוב על הסובבים אותו. הדרך להשגת מטרה זו רצופה בלימוד, בבירור פנימי ומובילה את האדם לחיים מלאי משמעות, שמחה ואחדות.
חוכמת הקבלה קוראת לנו לא להסתפק בשאלות, אלא לצאת למסע פנימי של גילוי עצמי ותיקון, שבו כל פעולה וכל מחשבה מקבלות משמעות חדשה, מתוך חיבור עמוק לתכלית הבריאה ולמקור החיים.
