ניכור הורי היא תופעה קשה ומורכבת שבה אחד ההורים פועל, לעיתים במודע ולעיתים לא במטרה להרחיק את הילד מההורה השני. זו אינה רק התנהגות מזיקה אלא תופעה טראומטית שמשפיעה על כל הצדדים המעורבים, הורים וילדים. ניכור הורי כרוך בפגיעה רגשית עמוקה שבדרך כלל נגרמת מתוך מניעים אישיים, רגשיים או משפטיים.
מהם הגורמים לניכור הורי?
תחושת נקמה או כעס בעקבות פרידה – אחד הגורמים המרכזיים לניכור הורי הוא תחושת כעס או רצון לנקמה לאחר גירושין או פרידה כואבת. הורה עשוי להשתמש בילדים כ”כלי” להעניש את ההורה השני תוך התעלמות מהפגיעה הרגשית שנגרמת לילדים עצמם.
חשש לאובדן שליטה – כאשר אחד ההורים מרגיש שהוא מאבד את שליטתו במערכת היחסים לאחר הפרידה הוא עשוי להרגיש צורך להרחיק את הילד מההורה השני כדי לשמור על מקומו המרכזי בחיי הילד.
העברה בין-דורית של דפוסים – במקרים שבהם הורה שחווה בעצמו ניכור בילדותו עשוי לשחזר את אותם דפוסים כואבים ולהעביר אותם לילדיו מבלי מודעות לכך מתוך הזדהות עם חוויות כואבות שעבר.
תפיסת קורבנות – הורה שמרגיש שהוא הצד הפגוע במערכת הזוגית עשוי להעביר לילד את התחושה כי ההורה השני הוא האשם במצב ולהשתמש בו כשליח להעברת מסרים שליליים.
מניפולציות רגשיות– הורה מנכר עשוי לפתח שיטות משחק כפול שבהן הוא מציג בפני הילד מסרים סותרים ומעורפלים ומנצל את רגשותיו של הילד כדי להשיג את מטרותיו.
רצון להשגת יתרון משפטי – בהליכי גירושין לעיתים הורים פונים לניכור הורי כדי להוביל את הילד להימנע מקשר עם ההורה השני במטרה להשפיע על החלטות משפטיות בנוגע למשמורת, מזונות או חלוקת רכוש.
לחץ חברתי או משפחתי– לעיתים הלחץ מצד בני משפחה או חברים תורם להתנהלות מנוכרת מצד אחד ההורים וזאת במטרה להתאים את התנהלותו לדעותיהם.
השפעות ניכור הורי
הנזק שנגרם מניכור הורי הוא רחב ומעמיק. ילדים שמצויים במצב כזה עלולים לסבול מפגיעות נפשיות עמוקות כמו חוסר ביטחון עצמי, קושי ביצירת קשרים בריאים בעתיד ופגיעות רגשיות שיכולות להימשך גם בבגרותם. הנזק הרגשי המורגש אצל ילדים עקב ניכור הורי יכול להוביל לבעיות יציבות זוגיות, דיכאון, חרדה ועוד.
ההורה המנוכר גם הוא חווה כאב עז – תחושות דחייה מצד הילד, ריחוק נפשי ופגיעה רבה באיכות החיים. במקרים קשים ההורה המנוכר יכול למצוא את עצמו במצב של “ניתוק רגשי” בכדי להימנע מכאב נוסף.
חשיבות הטיפול המוקדם
הכרת התופעה, קבלת עזרה וייעוץ מקצועי עבור הורים וילדים, חיוניים מאוד לצמצום הנזק הנגרם. טיפול גישור יכול להוות כלי יעיל להשלמת תהליך ההבנה, הפחתת העימותים, ושמירה על הקשר ההורי, גם במקרים של פרידה או גירושין. ככל שנפנים יותר להבין את הדינמיקה של ניכור הורי ולטפל בה מוקדם יותר כך יפחתו הנזקים ארוכי הטווח.
לסיכום:
ניכור הורי הוא תופעה הרסנית לכל הצדדים המעורבים, במיוחד לילדים, וההשלכות שלה רחבות ומעמיקות. גישור בראי הקבלה עוזר במזעור הנזקים, בהחזרת אמון ובבניית קשרים חדשים, בריאים ויציבים.
לכל שאלה או סיוע מוזמנים ליצור עמנו קשר “הכל גלוי”
* מאמרים העוסקים בניכור הורי:
אמנדה פידלר וניואל בלה (Amanda Fidler & Nicholas Bala) – מאמרם “Children Resisting Post-Separation Contact with a Parent: Concepts, Controversies, and Conundrums” (2010) עסק בהשלכות הפסיכולוגיות של ניכור הורי והשפעתו על הקשר בין ילדים להוריהם לאחר גירושין.
ריצ’רד גארדנר (Richard Gardner) – מאמרו “The Parental Alienation Syndrome” (1992) נחשב לאחד המאמרים המרכזיים בנוגע לניכור הורי. גארדנר טבע את המונח והציג תיאוריה על הדרך שבה הורה יכול להסית את הילד כנגד ההורה השני.
ג’ואן ב. קלי (Joan B. Kelly) וג’ודית וולרשטיין (Judith Wallerstein) – מאמרן “Children of Divorce: Initial and Long-Term Effects” (1976) עסק בהשפעות גירושין על ילדים לאורך זמן, כאשר ניכור הורי היה אחד מהנושאים המרכזיים במחקריהן.
ברברה ג’ונסטון (Barbara Joohnston) – מחקריה בנושא ניכור הורי, ובמיוחד במאמרה “Parental Alignments and Rejection: An Empirical Study of Alienation in Children of Divorce” (2005), התמקדה בהשפעות רגשיות ונפשיות של ילדים שחוו ניכור מצד אחד ההורים.
