ניכור הורי היא תופעה שבה אחד ההורים פועל, במודע או שלא במודע, כדי להרחיק את הילד מההורה השני. המניעים לניכור הורי הם מורכבים ומגוונים, ולעיתים נובעים משילוב של גורמים רגשיים, אישיים ומשפטיים, כולם מובילים למפח נפש וכאב גדול לכל הנוגעים בדבר, הורים וילדים.
הסיבות שמניעות הורים לנקוט בהתנהגות זו
תחושת נקמה או כעס בעקבות פרידה – אחת הסיבות הנפוצות לניכור הורי היא תחושת כעס ורצון לנקמה לאחר פרידה קשה או גירושין. הורה עלול למצוא בניכור דרך להעניש את ההורה השני על הפגיעה שחווה או על הרצון של ההורה השני בגירושים. ההורה המנכר נוקם באמצעות הילדים משתמש בהם בכדי לפגוע בבן או בבת הזוג ומבלי להתייחס לכאב והטראומה שמעשים אלה גורמים לילדיו.
חשש לאובדן שליטה – הורים רבים מרגישים שאובדן הקשר עם בן או בת הזוג גורם להם לאובדן שליטה גם על הילדים ובכדי "להחזיר" לעצמם את תחושת השליטה הם משתמשים במניפולציות שונות ומשונות על מנת להרחיק את הילד מההורה השני ובכך "זוכים" לשמור על מקומם המרכזי בחיי הילד. התנהגות זו נובעת מחרדה, תלות ואגואיסטיות והיא גורמת לפגיעה קשה ביציבות הרגשית של הילדים, פוגעת באיכות חייהם ומשאירה בנפשם צלקות רבות.
העברה בין-דורית של דפוסי התנהגות – במקרים מסוימים, הורה שמבצע ניכור הורי חווה בעצמו ניכור בילדותו או שהיה עד לקונפליקטים משפחתיים הרסניים ולא טופל, הוא עשוי לשחזר דפוסים אלה באופן לא מודע, מתוך הזדהות עם כאבים שחווה בעבר או דפוסי התנהגות מבית. המעגל הבין-דורי הזה הוא הרסני, ילדים שגדלים במצב של ניכור עלולים לחזור על ההתנהגות זאת גם בחייהם הבוגרים.
תפיסה של קורבנות – הורה שמרגיש שהוא הצד הפגוע "הקורבן" במערכת היחסים יקטין את חשיבותו ותפקידו של ההורה השני בכדי להעביר לילדים מסרים שליליים עליו, הוא בעצם פועל כקורבן שמקרבן.
מניפולציות ושתי לשונות – במקרים רבים ההורה המנכר פועל בשיטת ה"שועל" בערמומיות, הוא עקבי בדעותיו אך משחק במשחק כפול בזאת שאומר לילד "אתה צריך להיות בקשר עם אמא/אבא" כשבעצם שותל בראשו את ההיפך הגמור, בעצם המשפט עצמו "אתה צריך" = "אתה לא באמת רוצה" אלא צריך. סוג של כפייה והשתלטות תת הכרתית מחשבתית על הילד, הורה זה גם לא יהסס להשתמש במניפולציות רגשיות שונות ומגוונות.
רצון לזכות במשמורת מלאה – בסכסוכי גירושין רבים, הורים משתמשים בילדים כאמצעי להשגת יתרון משפטי במשמורת. הורה שמנכר את הילד מההורה השני עשוי לנסות להציג תמונה בפני בית המשפט לפיה הילד אינו מעוניין בקשר עם ההורה השני. בכך, הוא מקווה להשפיע על החלטות משפטיות הנוגעות לחלוקת המשמורת מזונות, דיור וכד'
לחץ חברתי או משפחתי – לעיתים הלחץ מצד בני משפחה ו/או חברים שמחזיקים בעמדות שליליות כלפי בן או בת זוגם עשויים להשפיע ולהפוך הורה ל"הורה מנכר". ההורה המנכר עשוי לפעול בדרכים ושיטות רבות על מנת להתאים את פעולותיו למצופה ממנו מהסובבים אותו, גם אם אין לו כל כוונה לפגוע בילדיו הם אלה שיסבלו הכי הרבה במידי ובעתיד.
חשוב להבין שהתוצאה העיקרית של ניכור הורי היא פגיעה בילדים, זהו מצב טראומטי עבור כל הצדדים המעורבים, אך במיוחד עבור הילדים, הנזקים שנגרמים מניכור הורי ישפיעו על כל בחירה שיעשו בחיים.
אחת הצלקות המרכזיות הנגרמות מניכור הורי היא פגיעה בקשר האמון הבסיסי בין הילדים להורה המנוכר. הילדים שמתבקשים עכשיו לראות את ההורה השני באור שלילי מרגישים קרועים ביניהם. פגיעה זו במערכת היחסים יכולה להוביל לתחושות עמוקות של חוסר ביטחון, בדידות ופגיעה בדימוי העצמי. לאורך זמן, ילדים אלה עלולים לפתח קושי ביצירת קשרים אמינים ובריאים לאורך זמן.
גם ההורה המנוכר סובל מצלקות נפשיות, דחייה וריחוק מצד הילדים מביאים כאב רגשי עצום ותחושות של אובדן וחוסר אונים, דיכאון, חרדה ופגיעה משמעותית באיכות החיים. לעיתים בכדי "לשרוד" את הכאב נאלץ ההורה המנוכר לעשות סוג של "ניתוק רגשי" ממי שאמורים היו להיות החלק החשוב ומרכזי בחייו.
ההשפעות של ניכור הורי אינן מוגבלות לתקופת הילדות, ישנם מחקרים* המצביעים על כך שילדים שהיו קורבנות לניכור הורי עלולים להמשיך ולחוות קשיים גם בבגרותם, הם עשויים לסבול מקשיים ביצירת קשרים זוגיים יציבים, מבעיות רגשיות ופיזיות ואף מנטייה לדיכאונות ולחרדה.
הכרת התופעה ומתן טיפול ועזרה מתאימים להורה המנוכר ולילדיו יכולים לעזור בצמצום הנזק שנגרם, לכן ישנה חשיבות רבה לפנות לקבלת ייעוץ וכלים להתמודדות כמה שיותר מוקדם.
לכל שאלה או סיוע מוזמנים ליצור עמנו קשר "הכל גלוי"
* מאמרים העוסקים בניכור הורי:
אמנדה פידלר וניואל בלה (Amanda Fidler & Nicholas Bala) – מאמרם "Children Resisting Post-Separation Contact with a Parent: Concepts, Controversies, and Conundrums" (2010) עסק בהשלכות הפסיכולוגיות של ניכור הורי והשפעתו על הקשר בין ילדים להוריהם לאחר גירושין.
ריצ'רד גארדנר (Richard Gardner) – מאמרו "The Parental Alienation Syndrome" (1992) נחשב לאחד המאמרים המרכזיים בנוגע לניכור הורי. גארדנר טבע את המונח והציג תיאוריה על הדרך שבה הורה יכול להסית את הילד כנגד ההורה השני.
ג'ואן ב. קלי (Joan B. Kelly) וג'ודית וולרשטיין (Judith Wallerstein) – מאמרן "Children of Divorce: Initial and Long-Term Effects" (1976) עסק בהשפעות גירושין על ילדים לאורך זמן, כאשר ניכור הורי היה אחד מהנושאים המרכזיים במחקריהן.
ברברה ג'ונסטון (Barbara Joohnston) – מחקריה בנושא ניכור הורי, ובמיוחד במאמרה "Parental Alignments and Rejection: An Empirical Study of Alienation in Children of Divorce" (2005), התמקדה בהשפעות רגשיות ונפשיות של ילדים שחוו ניכור מצד אחד ההורים.
